מה נשתנה? מערך פעילות לכתה א'

פסח

מערך זה עוסק בהכרות עם חג הפסח מנהגיו ומצוותיו. וכן הכרות עם סיפור יציאת מצריים המקראי, ועם חלקים בהגדה של פסח. המערך מבוסס על מתודה של שאילת שאלות, המודגשת בהגדה של פסח בשיר "מה נשתנה?"

 

שיעור 1 – תעודת זהות לחג.
מאפייני החג, מצוות ומנהגים.

 

שיעור 2-3 – מה נשתנה?

בפעילות זו נעודד את התלמידים לשאול שאלות על מנהגי החג וסיפור יציאת מצריים, ע"י הצגת גירויים חזותיים חפצים ותמונות. נפגוש את טקסט ארבע הקושיות מההגדה המסורתית וכן גרסאות נוספות.
שיעור 4 – מה נשתנה – שאלות מההגדה

הכרת הטקסט מה נשתנה מההגדה, הבנת ייחודו של ליל הסדר, כביטוי סמלי ליציאת מצריים ושאיפה לחרות, הבנת חשיבות מעורבות הילדים בסדר פסח.

 


שיעור 1 – תעודת זהות פסח

 

שם החג: פסח

שמות נוספים: חג החרות, חג האביב, חג המצות.

מועד: ט"ו ניסן

סיבת החג, אירוע:
יציאת מצרים – עם ישראל יוצא בהנהגת משה, מעבדות לחרות, בדרכו במדבר לארץ המובטחת.
ציון האביב – ראשית קציר השעורים, הבאתו לכוהן, עלייה לרגל.

דמויות: משה – מנהיג עם ישראל ונביאו, פרעה מלך מצריים, אהרון אחי משה ועוזרו, מרים אחות משה, בת פרעה- מוציאה את משה מהיאור ומגדלת אותו.

מצוות החג:

  • סדר פסח – טקס וסעודה שבמרכזה הגדת הפסח. (תחליף לקורבן הפסח)
  • אכילת מצות ואי אכילת חמץ במשך כל ימי החג (7 ימים)
  • באור חמץ – הרחקת כל מה שיש בו חמץ.

מנהגים:

  • קמחא דפסחא – מתנת צדקה לעניים.
  • יציאה לשדה וציון ראשית קציר העומר בטקס.
  • קניית בגדים ודברים חדשים.
  • ניקיון יסודי של הבית.
  • הבאת מתנות.
  • חגיגת מימונה – סעודה ואירוח בצאת החג.

שיעור 2-3 – מה נשתנה – שאילת שאלות

מטרות

  • הכרות עם מנהגי החג והמשמעויות הסמליות שלהם.
  • הפיכת התלמידים לשותפים בלמידה ובחשיבה על החג.
  • תרגול בשאילת שאלות.

 

שלבי השיעור

  1. פתיחה – הסבר על תפקיד 'מה נשתנה' בהגדה. הזדמנות שלנו לשאול שאלות, להבין, לבחון מחדש מנהגים.
  2. מציגים לתלמידים תמונות וחפצים שונים שקשורים לפסח ולליל הסדר, בצורת תערוכה, או מחלקים לכל תלמיד או קבוצה תמונה/ חפץ. על התלמידים לחשוב (ולכתוב/ או להגיד בע"פ) על כמה שיותר שאלות שעולות להם על התמונה/ החפץ. חשוב להדגיש כי אפשר לחבר שאלות שהתשובה עליהם ידועה אך יותר טוב לשאול שאלות שהתשובה עליהן לא ידועה להם.
  3. איסוף השאלות שחוברו וניסיון לענות ביחד. זו הזדמנות להסביר על המנהגים ומרכיבי החג, מה הם מסמלים, וגם לשלוח תלמידים למשימות ברור אם התשובה לא ידועה למורה.

ליל סדר בגן שמואל

 

שיעור 4 – מה נשתנה – שאלות מההגדה

מטרות

  • הכרת הטקסט 'מה נשתנה' מההגדה.
  • הבנת ייחודו של ליל הסדר, כביטוי סמלי ליציאת מצריים ושאיפה לחרות.
  • הבנת חשיבות מעורבות הילדים בסדר פסח.

 

מהלך השיעור

  1. לימוד הטקסט מה נשתנה – א. קוראים את הטקסט

מֵסִיר הַקְּעָרָה מֵעַל הַשֻּׁלְחָן, מוֹזְגִין כוֹס שֵׁנִי וְכַאן הַבֵּן אוֹ אֶחָד מִן הַמְסֻבִּים שׁוֹאֵל:

מַה נִּשְּׁתַּנָה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת?

שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה – כֻּלּוֹ מַצָּה!

שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת, – הַלַּיְלָה הַזֶּה מָרוֹר!

שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אָנוּ מַטְבִּילִין אֲפִילוּ פַּעַם אֶחָת, – הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְעָמִים!

שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין, – הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין!

ב. ממיינים בטבלה

בכל הלילותהלילה הזה- פסחהסברחמץ ומצה
שאר ירקות
לא מטבילין (אין מתאבנים לפני הסעודה)
יושבים ומסובין
רק מצה
כולו מרור
מטבילין 2 פעמים

כולנו מסוביןיציאה חפוזה, לחם עוני.
סבל העבדות, המצרים מררו את חיי העברים.פתיחת התיאבון לאכילת קורבן הפסח, מתאבנים להרגיע את הרעב בזמן הסדר.
כולם חופשיים, כולם שותפים בסדר.
אפשר להוסיף הבדלים שהתלמידים מוצאים בין ערב שבת או חג לבין פסח אצלם בבית/ בקהילה.
הסבר המנהגים:

  • חמץ – דברי מאכל שעשויים מבצק שהחמיץ.
  • מצה – מ זכירה את היציאה החפוזה של בני ישראל ממצריים, וכן את לחם העוני- סבל העבדות ומי שאין לו גם היום.
  • מרור – שורש מר, זכר לסבל העבדות.
  • הטבלת הכרפס במי מלח – בפתיחת הסדר, הכרפס ירק המסמל את האביב, וההטבלה אלו המתאבנים שנועדו לפתוח את התיאבון על-מנת לאפשר אכילת קורבן הפסח שצריך להאכל במלואו. הסדר בנוי כתחליף לקורבן הפסח, אך גם בדומה לסימפוזיון היווני, התכנסות של אנשים חופשיים לדיון ולסעודה. המתאבנים = הטבלת הכרפס נועדו לתת כוח לדיון הארוך= סיפור יציאת מצריים. יש הקושרים את מי המלח, לדמעות על הסבל והעבדות, או למי הים המלוחים- בחציית ים סוף.
  • הסבה – ישיבה נוחה, חצי שכיבה. בדומה לסימפוזיון היווני, יושבים בנחת, וכולם משתתפים בסיפור ובאכילה.

משנה, מסכת פסחים, משנה ד:מזגו לו כוס שני, וכאן הבן שואל אביו.ואם אין דעת בבן, אביו מלמדו-מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות, שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה, הלילה הזה כלו מצה.שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות, הלילה הזה מרור .שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי, שלוק, ומבשל, הלילה הזה כלו צלי .שבכל הלילות אנו מטבילין פעם אחת, הלילה הזה שתי פעמים.ולפי דעתו של בן, אביו מלמדו.מתחיל בגנות ומסים בשבח, ודורש מארמי אובד אבי, עד שיגמור כל הפרשה כלה.

  • הדגש הוא שהבן צריך לשאול, הטקסט הנתון הוא רק עזרה עבור אבות ש"אין דעת בבניהם והם צריכים ללמד אותם". נהוג לעשות מעשים יוצאי דופן כדי לגרום לבנים ולמשתתפים בכלל לתמוהה ולשאול.
  • אפשר לחבר עם הילדים 4 קושיות חדשות, על הסדר, או על החברה שלנו.

להלן גרסאות של ארבע הקושיות מהגדות עין חרוד, לדוגמה. ארבעת הקושיות בעין חרוד

עד אמצע שנות הארבעים

 

(שואל אחד הילדים)

 

א. מפני מה נשפך עכשיו בעולם דם כל כך רב?

ב. מדוע שונאים את היהודים בכל העולם?

ג. מתי ישוב ישראל לארצו?

ד. מתי תהיה ארצנו כגן רוה?

תש"ו (1946)

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות, שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ ומצה, הלילה הזה כולו מצה.

מה נשתנה עם ישראל מכל העמים, שכל העמים אין אומרים לאבדם מתחת פני השמים ואילו עלינו קמים הגויים לכלותנו.

מה נשתנה עם ישראל מכל העמים, שכל העמים יושבים בארצם ועובדים אדמתם ואילו אנחנו פזורים בין הגויים.

מה נשתנה עם ישראל מכל העמים, שכל העמים שערי ארצם פתוחים לפניהם בשובם לביתם, ואילו שרידי עמנו מתדפקים על שערים נעולים.

תש"ח (1948)

 

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות, שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ ומצה, הלילה הזה כולו מצה.

שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות, הלילה הזה כולו מרור.

שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין ובין מסובין, הלילה הזה כולנו מסובין.

תש"י (1950)

 

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות, שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ ומצה, הלילה הזה כולו מצה.

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות, שאנו מסובין כאן בסעודה כלנו, אבות ובנים, שבת אחים יחד!

מה נשתנה הלילה הזה השתא, שאנו בני חורין במדינת ישראל והשערים פתוחים לשבי הגולה!

מה נשתנה הלילה הזה, שבו אנו שמחים באביב ובחרות ועוד טרם הקיץ הקץ על שעבוד האדם וגוי אל גוי עוד ישא חרב!