מן המקורות

פסח

כל בן ילוד היאורה תשליכוהו

אמר ר' יוחנן:

מה היו בנות ישראל הכשרות והצנועות עושות? היו נוטלות בניהן וטומנות אותם במחילות, והיו המצרים הרשעים נוטלים בניהם הקטנים ומכניסים אותם לבתיהם של ישראל ועוקצים אותם והם בוכים, והיה התינוק של ישראל שומע קול חברו שבוכה – ובוכה עמו, והיו המצרים נוטלים אותם ומשליכים אותם ליאור.

בשעה שביקש הקדוש-ברוך-הוא להטביע את-מצרים בים עמד עזא שר של מצרים ונשתטח לפני הקדוש-ברוך-הוא ואמר לפניו: ריבונו-של-עולם, במידת הרחמים בראת עולמך, למה אתה רוצה להטביע את-בני? מיד כינס הקדוש-ברוך-הוא כל-פמליא של מעלה ואמר להם: הוו דנים ביני ובין עזא שר של מצרים. התחילו שרי האמות מלמדים סנגוריא על מצרים.

כיוון שראה מיכאל כך, רמז לגבריאל וטס למצרים טיסה אחת ושמט לבנה עם טיטה ותינוק אחד עמה ששקעוהו בבניין, ובא עמד לפני הקדוש-ברוך-הוא ואמר: ריבונו-של-עולם, כך שעבדו את-בניך! מיד ישב עליהם הקדוש-ברוך-הוא במידת-הדין וטבעם בים. באותה שעה ביקשו מלאכי-השרת לומר שירה לפני הקדוש-ברוך-הוא, אמר להם הקדוש-ברוך-הוא: "מעשי ידי טובעים בים ואתם "אומרים שירה לפני! (סנהדרין לט)

בזכות ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים: שלא שנו את שמם, ולא שנו את לשונם, ולא גלו מסתורין שלהם, ולא בטלו את המילה (שו"ט קיד; ילקוט שמעוני).

יציאת מצרים בחודש כשר

 

"מוציא אסירים בכושרות" (תהילים, ס"ח, ז) – אמר ר' עקיבא: לא הוציאם אלא בחודש כשר לצאת, לא בתמוז – מפני השרב, ולא בטבת – מפני הצינה, אלא בניסן, שהוא כשר לצאת בו בדרך, לא חמה קשה ולא צינה קשה. ואם תאמר תשרי? הרי יש בו עונת גשמים.

במדבר רבא, ג

האם יש שמחה בפסח?

אתה מוצא שלוש שמחות כתוב בחג [בחג סוכות]: "ושמחת בחגיך", "והיית אך שמח", "ושמחתם לפני ה' אלוהיכם שבעת ימים", אבל בפסח אין אתה מוצא שכתוב בו אפילו שמחה אחת. למה? שבפסח התבואה נדונית ואין אדם יודע אם עושה השנה תבואה ואם אינה עושה. וכן אתה מוצא שאין כתוב בעצרת [בחג שבועות] אלא שמחה אחת: "ועשית חג שבועות לה' אלהיך… ושמחת… אתה ובנך וגו'". ולמה? מפני שהתבואה נכנסת בפנים. ומה טעם אין כתוב בה שתי שמחות? מפני שפירות האילן נידונים. אבל בחג [הסוכות], שהתבואה ופרות האילן בפנים, לפיכך כתוב בו שלוש שמחות.

דבר אחר [למה אין אתה מוצא בפסח אפילו שמחה אחת?]: בשביל שמתו בו המצרים. וכן אתה מוצא: כל שבעת ימי החג אנו קורין בהם את ההלל, אבל בפסח אין אנו קורין את ההלל אלא ביום טוב ראשון ולילו. למה? משום "בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך."

ילקוט שמעוני, אמור, כ"ג


עבודת פרך – בזמן הזה

כששמע הצדיק מברדיצ'וב שאופי המצות מעבידים את בנות ישראל העורכות את המצות בעבודת פרך מן הבקר ועד כמה שעות בלילה, צעק בבית המדרש: "שונאי ישראל שבאומות העולם מעלילים על עם ישראל שלשים את המצות בדם של נוצרים. הרי זה שקר וכזב: לא בדם נוצרים לשים, אלא בדם ישראל, דם של בנות ישראל העובדות עבודת פרך במאפיות המצות.