מערך לימוד שבועות כיתות א-ג

שבועות

המערך עוסק בהכרות עם חג השבועות, היבטיו, שמותיו, ומנהגיו בעזרת שירים, ותמונות.

  1. תעודת זהות לחג: מאפייני החג מצוות ומנהגים.
  2. שמות החג ומשמעויותיהם: הסבר על השמות השונים של החג והתייחסות אליהם בתמונות.
  3. שירים וסיפורים

 

  1. תעודת זהות שבועות

שם החג: שבועות

שמות נוספים: חג הקציר, חג הביכורים, עצרת, חג מתן תורה, חג החמישים/ חג היובל.

מועד: ו' סיוון.

סיבת החג, אירוע:  ראשית קציר החיטה. ציווי עליה לרגל והבאת ביכורי החיטה לבית המקדש.

מעמד הר סיני – ביום זה, לפי המסורת, ניתנה התורה לעם ישראל.

דמויות: רות המואביה – כלתה של נעמי החוזרת עימה ממואב למרות שאינה מחויבת. היא מסייעת בגאולת האדמה של משפחת נעמי. סבתא רבה של דוד המלך. נעמי – אלמנת אלימלך מבית לחם, חמותה של רות, החוזרת ליהודה. בעזרת רות ובעז היא גואלת את אדמת משפחתה, ומעמידה נצר למשפחה. בעז – נושא את רות לאישה, לוקח תחת חסותו את נעמי וגואל אדמות משפחתה. סבא רבה של דוד המלך.

 

מצוות החג

  • שבתון.

בתקופת בית המקדש

  • עליה לרגל.
  • קורבן ושני לחם.
  • תחילת הבאת הביכורים.

מנהגי החג

  • אזהרות: פיוטים מיוחדים לחג, שעיקר עיסוקם מנין תרי"ג מצוות.
  • אקדמות: פיוט כתוב ארמית שנאמר לפני קריאת התורה בחג השבועות. (אשכנז)
  • הבאת ביכורים: בהתיישבות העובדת בארץ, נתחדש מנהג הבאת ביכורים מתוצרת האדמה (ואחר-כך גם התעשייה) בטקס מרשים. גם בבתי הספר בהתיישבות הציונית היה נהוג שכל ילד מביא טנא פירות וירקות , והתמורה קודש לקרן הקיימת.
  • חלות מיוחדות לשבועות: 'עוגות הר סיני', חלות בעלות שבעה קפלים או שבע שכבות כנגד שבעת הרקיעים שה' ירד דרכם לתת תורה לישראל. בעדות שונות נהגו גם לאפות חלות בצורת סולם – עליית משה להר סיני, בצורת לוחות הברית ועוד …
  • ירק לשבועות: נהוג לקשט את ריצפת בית הכנסת והבתים בירק, ענפים ופרחים. למנהג זה כמה טעמים אפשריים: זכר לחג הקציר. זכר למתן תורה שהיה בהר הירוק . זכר לנס שנעשה למשה רבנו בין קני הסוף. זכר למדרש בו נמשלה התורה לשושנה בין החוחים.
  • כתובה לחג השבועות: נהוג קרוא טקסט שירה או פרוזה שהוא מעין כתובה בין ישראל לתורה, או בין הקדוש ברוך הוא לישראל, שיום מתן תורה הוא יום הנישואין. (ספרד)
  • מאכלי חלב וגבינה: נהוג לאכול בשבועות מאכלי חלב וגבינה ודורשים למנהג טעמים אחדים:
    • בשיר השירים נמשלת התורה לדבש וחלב: "נפת תטפנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך" (שיר השירים ד', י"א).
    • זכר לחלב שינק משה משדי אשה עבריה.
    • שנאמר: "וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבעתיכם" (במדבר כ"ח ) – ראשי תיבות "מחלב".
    • במעמד הר סיני צווו בני ישראל לאכול בשר כשר ולא היו להם כלים כשרים, לכן אכלו דברי חלב.
    • חלב בגימטריה שווה ארבעים, כנגד ארבעים יום וארבעים לילה ששהה משה על הר סיני.
  • מגילת רות: נהוג לקרוא מתוך קלף את מגילת רות בבית הכנסת לפני קריאת התורה. מדוע קוראים את המגילה בשבועות?
    • סיפור המגילה מתרחש בזמן הקציר.
    • דוד המלך, שהמגילה עוסקת בייחוסו, נולד ומת ביום זה, לפי המסורת.
    • מגילה זו נחשבת גם 'מגילת הגרים' וביום מתן תורה נתגיירו ישראל.
  • מי ישועות: מנהג של יהודי צפון אפריקה שחדר ארצה, לשפוך מים על כל עובר ושב.
  • עשרת הדברות: נהוג לקרוא את עשרת הדברות בציבור כחלק מן התפילה. זכר לנוהג שהיה קיים בית המקדש.
  • שבעת המינים: שבעת מיני הפירות שנתברכה בהם ארץ ישראל: "מהם נצטוו להביא ביכורים לבית המקדש". הפכו לאחד מסמלי החג שנתחדש מראשית הציונות בארץ.
  • שושנתות: מגזרות נייר שנוהגים להדביק על חלונות הבתים במיוחד לכבוד חג השבועות. משלבות חיתוכים דקורטיביים וסמלי חג השבועות.
  • שני תבשילים: נוהגים לאכול שני תבשילים: אחד של חלב ומאוחר יותר אחד של בשר לזכר קרבן פסח ולקרבן חגיגה. לכל אחד מהתבשילים לחם משלו כנגד שני הלחם שהקריבו ביום הביכורים.
  • תיקון ליל שבועות: 'משמרה' (בנוסח הספרדי): נוהגים לא לישון ולעסוק בלימוד בליל החג. התיקון המסורתי מכיל קטעים מן התורה ומן התורה שבעל-פה וקטעים קבליים. המנהג מופיע בזוהר כמנהג פתיחת השמיים לקבלת התורה מחדש. הוא חודש ע"י האר"י ומאז נתפשט. בשנים האחרונות נהוג לקיים 'תיקון ליל שבועות' בתכנים חופשיים, כלילה המוקדש ללימוד.

 

  

  1. שמות החג

מסבירים את השמות השונים, ניתן לבקש מהתלמידים להסביר כל שם.

שם הסבר
חג שבועות החג נחוג שבעה שבועות מפסח וראשית העומר, ולסיים את תקופת ספירת העומר.
חג קציר תחילת קציר החיטה, והבאת ביכורי חיטה למקדש.
חג ביכורים ממועד זה מתחילה הבשלת שבעת המינים ומתחילה הבאת הביכורים. בעידן הציוני טקס הבאת הביכורים הוא המאפיין המרכזי של החג.
מתן תורה על פי המסורת זהו מועד מעמד הר סיני ומתן עשרת הדיברות.
עצרת התכנסות עליה לרגל להבאת הביכורים, וגם החג עוצר את ספירת העומר.
חג החמישים/ חג היובל סופרים חמישים יום מפסח. ספירת שבעה שבועות מקבילה לספירת שבע שנות שמיטה ובסופה שנת היובל.
רגל אחד משלושת הרגלים.

התאמת תמונות לשמות החג

לאיזה שם משמות החג מתאימה כל תמונה (יכול להיות יותר משם אחד)?

 

  1. שירים
  • מצאו בשירים מילים המתקשרות לחג?
  • לאיזה משמות החג השיר מתאים?

 


וחג שבועות תעשה לך

מילים מהמקרא

לחן: ידידיה אגמון

וחג שבועות תעשה לך

בכורי קציר חטים.

הזורעים בדמעה

ברינה יקצרו.

ארץ נתנה יבולה

ארץ זבת חלב ודבש.

סלינו

סלינו על כתפינו

ראשינו עטורים,

מקצות הארץ באנו

הבאנו ביכורים.

מיהודה, מיהודה משומרון,

מן העמק מן העמק והגליל,

פנו דרך לנו

ביכורים אתנו,

הך, הך בתוף חלל בחליל.

מלאו אסמינו בר

מילים: פ. אלעד

מלאו אסמינו בר ויקבינו יין

בתינו הומים מתינוקות

ובהמתנו פורה

מה עוד תבקשי מאתנו מכורה

ואין עדין.

 

 

שיבולים

מילים: מ. קשטן

לחן: ג. אלדמע

חד חד מחרב (2)

חרמשי לא יעצר

עד עד הערב (2)

שבלי זהב נקצר.

שבילים שבילים שבילים

עומרים נביא הגורנה

בר באסם נאגר נא

שבילים שבילים שבילים.

מי ברכב? מי ברגל?

מי ברכב? מי ברגל?

מי יצעד בסך?

מי בראש ישא הדגל?

ובתוף מי יך?

הך בתוף, במצילתיים!

בשליש, בצלצל,

נעלה נא לירושלים

שם נחולה כל הליל.

בכורים

מילים: נא בס

פרי גני הנה הבאתי,

מלא הטנא רב פאר.

בכורים פה העליתי

וראשי עטרתי זר

ל-ל-ל.

מן הכפר מוביל העירה

בן רועים טלה וגדי,

ושיריו בקול ישירה

דידל, דידל, דידל-די

ל-ל-ל.

בן איכר מפרי גנהו

תאנים ורימונים.

ובסל לו על שכמהו

תהמינה זוג- יונים

לו-לו-לו.

תורה וסחורה – אגדה עממית

מעשה בחכם שנסע בספינה, והיו בה סוחרים עם סחורתם. בדרך היו הסוחרים משוחחים בענייניהם ומראים זה לזה את סחורתם. והחכם היה יושב מן הצד ושותק. אמרו לו הסוחרים: וסחורתך איפה היא?

אמר להם: אתי היא.

חפשו הסוחרים בכל הספינה ולא מצאו כל סחורה שלו. החלו מלעיגים על החכם שאין סחורתו נראית לעין ואינה תופסת מקום.  והחכם – היה יושב ושותק.

כשקרבו לחוף התנפלו שודדי ים על הספינה ושדדו את כל אשר היה עליה. עלו הסוחרים ליבשה כשהם דלים וריקים כעניים המחזרים על הפתחים. ואותו חכם נכנס לבית-המדרש והחל לדבר דברי תורה. ראו
האנשים בבית-המדרש מה רבה תורתו של אותו חכם, חלקו לו כבוד רב.  לא עברו ימים רבים ומינוהו לרב עליהם. ראו הסוחרים והבינו מהי הסחורה שהיתה עם אותו חכם, שאינה נראית לעין ואינה תופסת מקום ועל-כן אי אפשר לקחתה ממנו.

באו הסוחרים אל החכם ואמרו לו: סלח לנו שהיינו מלעיגים עליך. עכשיו ידענו: סחורתך טובה משלנו. ששלנו אבדה ושלך קיימת. שלנו – נטלו מאתנו ולא נשאר לנו דבר, ושלך – אתה נותנה לרבים ואינך חסר ממנה כלום.

מערך לכתה ב' – סמלי החג

ארץ זבת חלב ודבש


המערך עוסק בהכרות עם סמלי החג, בדגש על שבעת המינים שנתברכה בהם ארץ ישראל ומאכלי החלב האופייניים לחג. פעילות זו חושפת את התלמידים לצמחי שבעת המינים, תכונותיהם וחשיבותם. בנוסף, המערך עוסק בהכרות עם תהליכי יצור של מוצרי חלב מסוימים.


  • שיעור 1 – תעודת זהות לחג: תזכורת על מאפייני החג שמותיו מנהגיו.
  • שיעור 2 – ארץ שבעת המינים: תכונותיהם, ייחודם וחשיבותם של שבעת המינים.
  • שיעור 3 – ארץ זבת חלב: מנהג אכילת החלב בשבועות – מה הן המשמעויות הסמליות של החלב?
  • שיעור 4 – שביל החלב: תהליכי יצור של מוצרי חלב והתנסות חווייתית ביצירת מוצרי חלב.

 

  1. תעודת זהות שבועות

שם החג: שבועות

שמות נוספים: חג הקציר, חג הביכורים, עצרת, חג מתן תורה, חג החמישים/ חג היובל.

מועד: ו' סיוון.

סיבת החג, אירוע:  ראשית קציר החיטה. ציווי עליה לרגל והבאת ביכורי החיטה לבית המקדש.

מעמד הר סיני – ביום זה, לפי המסורת, ניתנה התורה לעם ישראל.

דמויות: רות המואביה – כלתה של נעמי החוזרת עימה ממואב למרות שאינה מחויבת. היא מסייעת בגאולת האדמה של משפחת נעמי. סבתא רבה של דוד המלך. נעמי – אלמנת אלימלך מבית לחם, חמותה של רות, החוזרת ליהודה. בעזרת רות ובעז היא גואלת את אדמת משפחתה, ומעמידה נצר למשפחה. בעז – נושא את רות לאישה, לוקח תחת חסותו את נעמי וגואל אדמות משפחתה. סבא רבה של דוד המלך.

 

מצוות החג

  • שבתון.

בתקופת בית המקדש

  • עליה לרגל.
  • קורבן ושני לחם.
  • תחילת הבאת הביכורים.

מנהגי החג

  • אזהרות: פיוטים מיוחדים לחג, שעיקר עיסוקם מנין תרי"ג מצוות.
  • אקדמות: פיוט כתוב ארמית שנאמר לפני קריאת התורה בחג השבועות. (אשכנז)
  • הבאת ביכורים: בהתיישבות העובדת בארץ, נתחדש מנהג הבאת ביכורים מתוצרת האדמה (ואחר-כך גם התעשייה) בטקס מרשים. גם בבתי הספר בהתיישבות הציונית היה נהוג שכל ילד מביא טנא פירות וירקות, והתמורה קודש לקרן הקיימת.

  • חלות מיוחדות לשבועות: 'עוגות הר סיני', חלות בעלות שבעה קפלים או שבע שכבות כנגד שבעת הרקיעים שה' ירד דרכם לתת תורה לישראל. בעדות שונות נהגו גם לאפות חלות בצורת סולם – עליית משה להר סיני, בצורת לוחות הברית ועוד …
  • ירק לשבועות: נהוג לקשט את ריצפת בית הכנסת והבתים בירק, ענפים ופרחים. למנהג זה כמה טעמים אפשריים: זכר לחג הקציר. זכר למתן תורה שהיה בהר הירוק . זכר לנס שנעשה למשה רבנו בין קני הסוף. זכר למדרש בו נמשלה התורה לשושנה בין החוחים.
  • כתובה לחג השבועות: נהוג קרוא טקסט שירה או פרוזה שהוא מעין כתובה בין ישראל לתורה, או בין הקדוש ברוך הוא לישראל, שיום מתן תורה הוא יום הנישואין. (ספרד )
  • מאכלי חלב וגבינה: נהוג לאכול בשבועות מאכלי חלב וגבינה ודורשים למנהג טעמים אחדים:
    • בשיר השירים נמשלת התורה לדבש וחלב: "נפת תטפנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך" (שיר השירים ד', י"א ).
    • זכר לחלב שינק משה משדי אשה עבריה.
    • שנאמר: "וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבעתיכם" (במדבר כ"ח ) – ראשי תיבות "מחלב".
    • במעמד הר סיני כיוון שניצטוו בני ישראל לאכול בשר כשר ולא היו להם כלים כשרים, לכן אכלו דברי חלב.
    • חלב בגימטריה – ארבעים, כנגד ארבעים יום וארבעים ליליה ששהה משה על הר סיני .
  • מגילת רות: נהוג לקרוא מתוך קלף את מגילת רות בבית הכנסת לפני קריאת התורה. מדוע קוראים את המגילה בשבועות?
    • סיפור המגילה מתרחש בזמן הקציר.
    • דוד המלך, שהמגילה עוסקת בייחוסו, נולד ומת ביום זה, לפי המסורת.
    • מגילה זו נחשבת גם 'מגילת הגרים' וביום מתן תורה נתגיירו ישראל.
  • מי ישועות: מנהג של יהודי צפון אפריקה שחדר ארצה, לשפוך מים על כל עובר ושב.
  • עשרת הדברות: נהוג לקרוא את עשרת הדברות בציבור כחלק מן התפילה. זכר לנוהג שהיה קיים בית המקדש.
  • שבעת המינים: שבעת מיני הפירות שנתברכה בהם ארץ ישראל: "מהם נצטוו להביא ביכורים לבית המקדש". הפכו לאחד מסמלי החג שנתחדש מראשית הציונות בארץ.
  • שושנתות: מגזרות נייר שנוהגים להדביק על חלונות הבתים במיוחד לכבוד חג השבועות. משלבות חיתוכים דקורטיביים וסמלי חג השבועות.
  • שני תבשילים: נוהגים לאכול שני תבשילים: אחד של חלב ומאוחר יותר אחד של בשר לזכר קרבן פסח ולקרבן חגיגה. לכל אחד מהתבשילים לחם משלו כנגד שני הלחם שהקריבו ביום הביכורים.
  • תיקון ליל שבועות: 'משמרה' (בנוסח הספרדי): נוהגים לא לישון ולעסוק בלימוד בליל החג. התיקון המסורתי מכיל קטעים מן התורה ומן התורה שבעל-פה וקטעים קבליים. המנהג מופיע בזוהר כמנהג פתיחת השמיים לקבלת התורה מחדש. הוא חודש ע"י האר"י ומאז נתפשט. בשנים האחרונות נהוג לקיים 'תיקון ליל שבועות' בתכנים חופשיים, כלילה המוקדש ללימוד.

 

5. ארץ שבעת המינים – הכרות עם שבעת המינים

מטרות

  • הכרת תכונות שבעת המינים.
  • הכרת המאפיינים המשותפים והחשיבות של שבעת המינים לישראלי בעבר.

 

מהלך

  1. מציגים את הפסוק מספר דברים, פסוק ח' :

(ז) כי יהוה אלוהיך, מביאך אל-ארץ טובה:  ארץ, נחלי מים–עיינות ותהומות, יוצאים בבקעה ובהר.  (ח) ארץ חיטה ושעורה, וגפן ותאנה ורימון; ארץ-זית שמן, ודבש.


  • הפסוקים מתארים את ארץ ישראל אליה יביא ה' את עם ישראל. נשאל:
  • איך מתוארת הארץ? מה יש בה? מה נאמר עליה? (ארץ טובה, יש בה מים יש בה גידולי פרי שונים)
  • מה מציינים שבעת המינים בפסוק? מדוע מזכירים אותם? (מה גדל בארץ, שפע, מגוון)

  1. הכרות עם שבעת המינים – כל תלמיד/ה או קבוצת תלמידים מקבלת מין משבעת המינים וצריכה להכירו, בעזרת קטע מידע. לאחר ההכרות הקבוצה תכין כרטיס ביקור/ תעודת זהות לאותו מין, או תציג את מה שלמדה לשאר הכיתה.
  • חיטה
  • שעורה
  • גפן
  • תאנה
  • רימון
  • זית (שמן)
  • תמר (דבש)
  1. מה משותף לשבעת המינים? למה נבחרו דווקא מינים אלו לייצג את ארץ ישראל?
  • כולם גדלים בא"י באופן טבעי (הם צמחי המקום).
  • ניתן להשתמש בהם בכל ימי השנה ע"י עיבוד (יבוש, כבישה, הפקת יין/שמן/ קמח)
  • שבעת המינים יחדיו נותנים לאדם את כל צרכיו, מזון ומשקה: לחם, תאנים, ענבים ורימונים; מזון לבהמות: שעורה, תאורה; טיגון: שמן זית; צרכים טקסיים: יין, שמן.

חיטה

  • אני הראשונה בפסוק על שבעת המינים.
  • אני צמח ממשפחת ה_____________.
  • אני מאוד חשובה: מזרעי מכינים _____________, ממנו אופים __________ שהוא המזון הבסיסי.
  • הזרעים שלי מסודרים בתוך ____________.
  • לאיסוף של הפרי שלי קוראים ___________ שזה גם אחד משמות חג השבועות.
  • אני מבשילה קרוב לחג השבועות, בתחילת עונת ה____________.
  • אהרון אהרונסון גילה בארץ את _____________ שהוא צמח הבר ממנו פיתחו את הצמח המשמש לחקלאות.

(לחם, דגנים, קיץ, שיבולת, קמח, אם החיטה, קציר)


שעורה

  • אני אחותה של ה____________, גם אני ממשפחת הדגנים.
  • כיוון שאני פחות מזינה אך קל יותר לגדל אותי, אני משמשת גם לאוכל ל_____________.
  • אני גדלה ב___________ ושמי ניתן לי בגלל שלשיבולת שלי _______________ ארוכות.
  • לאיסוף של הפרי שלי קוראים ____________ ופעם עשו זאת בעזרת כלי עם סכין שנקרא מגל או __________.
  • אני היבול הראשון שמבשיל בעונת ה_____________. מתחילים לקצור אותי מיד אחרי פסח וחוגגים את זה בחג שנקרא חג ה____________ וכך גם נקראת ספירת הימים מתחילת הקציר שלי עד קציר אחותי החיטה בשבועות.

(קציר, שדה, חיטה, שערות, עומר, אביב, בהמות, חרמש)


גפן

  • אני שיח מטפס. למקום הגידול שלי קוראים _________________.
  • לפירות שלי קוראים __________ והם מסודרים ב_____________.
  • מהפרי שלי מייצרים ____________ שמשמש לשתיה ולקידוש, עושים את זה במקום מיוחד שנקרא ___________ .
  • אפשר לייבש את הפירות שלי ולעשות מהם ___________. כך ניתן לשמור אותם זמן רב.
  • לקטיף של הפרי שלי קוראים ______________ והוא קורה בעונת ה_____________.

(קיץ, יין, כרם, יקב, צימוקים, ענבים, בציר, אשכולות)


תאנה

  • אני עץ הגדל ליד הנחלים. יש לי עלים גדולים ששמשו את אדם וחווה כ___________ לאחר שאכלו מפרי עץ הדעת, וגילו שהם ערומים. לכן הביטוי ________-__________ משמש לכיסוי לא מספיק לבושה או מעשה רע.
  • לפריחה שלי קוראים _________ שהיא תפרחת בצורת כדור ממנה מתפתח הפרי המתוק.
  • יש לי פרחי זכר ופרחי נקבה וההפריה שלהם נעשית בעזרת ____________.
  • יש לי ___________ שיוצא כשקוטפים את הפרי, ולפעמים שורף.
  • אפשר לייבש את הפרי שלי ואז קוראים לו _____________ או _______________.

(עלה תאנה, פגה, דבלים, לבוש, גרוגרות, צרעה, חלב)


רימון

  • אני עץ נמוך, ובמקור אני מאזור ______________, אבל אני בארץ כבר אלפי שנים.
  • יש לי פרי עגול ועליו _______________. הפרי שלי כל כך מרשים שבתנ"ך ובמקורות משתמשים בו לתיאור אנשים _____________. יש לי הרבה גרעינים ולכן אני נחשב סמל לפריון.
  • יש כאלה שטוענים שיש בכל פרי 613 __________________ כמספר המצוות (תרי"ג) ולכן אני סמל ל____________-_____________.
  • אני מבשיל בסוף הקיץ ובתחילת ה____________. ואוכלים אותי ב ______________ ומקשטים איתי את ה____________.

(מעשים טובים, אירן, סוכה, כתר, יפים, גרעינים, ראש השנה, סתיו)


זית

  • אני עץ נמוך, והפרי שלי משמש למאכל ולהפקת ______________.
  • אני עץ חשוב כי השמן שלי משמש למאור ולטקסים, למשל להכתרה של _____________.
  • אני מבשיל בעונת ה__________ ולקטיף הפרי שלי קוראים _________________.
  • הפקת השמן מהפירות שלי נעשית ב_____________ שם מועכים אותם תחת אבנים כבדות או היום במכונה.
  • בסיפור נח והמבול, היונה מביאה _____________ שלי לתיבה וזה סימן שהמים יורדים, לכן אני סמל ל___________. אני מופיע גם בסמל המדינה לצד ה___________.

(מנורה, בית-בד, שמן, ענף, מלכים, סתיו, שלום, מסיק)


תמר

  • אני עץ גבוה, ויכול להתקיים גם ב____________ ובמקומות חמים.
  • לעץ שלי קוראים ____________ ואת הענפים שלי מכנים גם ____________.
  • אני לא מופיע בשמי בפסוק שבעת המינים אלא במה שהפיקו מפירותי ______________. אני היחיד משבעת המינים שמופיע גם בארבעת המינים בחג ______________ שם מופיע הענף החדש שלי ה_____________.
  • הפרי שלי מבשיל בסתיו, ולקטיף הפרי שלי קוראים _________________.

(לולב, דקל, כפות, דבש, מדבר, גדיד, סוכות)


נספח למורה: שבעת המינים (ויקיפדיה)

  • חיטה – ממשפחת הדגניים ואחד ממיני המזון החשובים בעולם. בארץ ישראל נתגלתה אם החיטה על ידי החוקר אהרון אהרונסון, וכך הוכח שמאז ימי קדם הייתה החיטה מין מרכזי בכלכלת הארץ.
  • שעורה – אף היא ממשפחת הדגניים. נחשבת אחות לחיטה מבחינה תזונתית, אך השימוש בה היה יותר עבור בעלי חיים מאשר עבור האדם.
  • גפן – אחד הפירות המפורסמים בעולם. לפירותיו שימוש כפול, לאכילה ולהפקת יין – המשקה האלכוהולי העתיק בעולם. על היין נתקנה ברכה מיוחדת – בורא פרי הגפן.
  • תאנה – פרי עסיסי הגדל בר. עדויות ארכאולוגיות מאשרות כי התאנה פרחה בארץ ישראל כבר לפני כ-5,000 שנה. התאנה הייתה נאכלת טרייה ומשומרת, כתאנים בודדות מיובשות (גרוגרת) או כעיגול ענק של תאנים דחוסות ומיובשות (דבלים).
  • רימון – פרי מזין ובעל חשיבות במסורת היהודית. אף הרימון ידוע כפרי נפוץ במזרח התיכון מזה אלפי שנים.
  • זית – פרי חשוב ביותר. עיקר חשיבותו הייתה ועודנה בהפקת שמן הזית העשיר בתכונותיו הבריאות והמזינות. הזית היה המקור הכמעט יחיד לשמן בעת העתיקה, ואף לגביו קיימות עדויות על נוכחותו בלבאנט במשך אלפי שנים. הזית מאריך ימים ביותר, ועד היום קיימים בארץ עצי זית בני מאות רבות של שנים.
  • תמר – עץ התמר ופריו סיפקו פירות טעימים, הניתנים לשימור ארוך (כותבת), וחומרי גלם לבנייה שהופקו מגזע התמר ומענפיו. סיבי התמר החזקים שימשו לשזירת חבלים, ועליו שימשו לקליעת נצרים, סלים, מחצלאות וכלים שימושיים נוספים. התמר אינו מוזכר בשמו המפורש, אולם על פי הפרשנות במילה "דבש" מכוון המקרא לתמר, ממנו עשו את הסילאן, הוא סוג הדבש, שהיה בשימוש בעת ההיא.

המשותף למינים אלו הוא היותם ניתנים לשמירה לפרקי זמן ארוכים. משום כך ניתן להסתמך עליהם כמקור קבוע של מזון בחודשים שאין בהם תוצרת חקלאית טרייה. מינים אלו מבשילים לאורך השנה, החל מהבשלת החיטה באביב ועד הבשלת הזית והתמר בראשית הסתיו.

 

  1. ארץ זבת חלב – שבועות ומאכלי חלב

מטרות

  • הכרות עם המנהג לאכול מאכלי חלב בשבועות.
  • הכרות עם ההסברים למנהג אכילת מאכלי חלב.
  • הבנת המשמעויות הסמליות של חלב.

 

מהלך

  1. השערות מדוע נהוג לאכול מאכלי חלב בשבועות? מעלים יחד השערות והסברים.
  2. כל תלמיד/ קבוצה מקבלת פסוק/ משפט הקשור למנהג אכילת חלב. כל תלמיד/ קבוצה צריך להסביר לעצמו/ה ואח"כ לכיתה איך המשפט/ האירוע קשור לחג שבועות:

בשיר השירים נאמר, והפרשנים אומרים שזה מתייחס לתורה:
נפת תטפנה שפתותיך כלה, דבש וחלב תחת לשונך (שיר השירים ד' י"א)


בספר במדבר במצוות הביכורים נאמר:
"וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבעתיכם" (במדבר כ"ח )  – ראשי תיבות מחל"ב.


במעמד הר סיני נצטוו בני ישראל לאכול בשר כשר אך לא היו להם כלים כשרים, לכן אכלו מאכלי חלב.


חלב בגימטרייה ח=8 ל=30 ב=2 . 2+30+8=40 – ארבעים יום וארבעים לילה היה משה על הר סיני.


הפסוק:  (ט) ו"ַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" הוא סיום הדברים שהאיכר צריך להגיד בטקס הבאת הביכורים.


הסברים למנהג אכילת מאכלי חלב וגבינה:

  • בשיר השירים נמשלת התורה לדבש וחלב: "נפת תטפנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך" (שיר השירים ד', י"א )
  • זכר לחלב שינק משה משדי אישה עבריה.
  • שנאמר: "וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבעתיכם" (במדבר כ"ח ) – ראשי תיבות "מחלב".
  • במעמד הר סיני נצטוו בני ישראל לאכול בשר כשר ולא היו להם כלים כשרים, לכן אכלו דברי חלב.
  • חלב בגימטרייה שווה ארבעים, כנגד ארבעים יום וארבעים לילה ששהה משה על הר סיני.
  • בטקס הבאת הביכורים (שלא נעשה דווקא בחג השבועות, אבל מתחיל בו) האיכר אומר את 'מקרא ביכורים' שהוא קיצור סיפור יציאת מצריים שמסתיים בפסוק (ט) וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.

 

שני תבשילים: נוהגים לאכול שני תבשילים: אחד של חלב ומאוחר יותר אחד של בשר , שהם זכר לקרבן פסח ולקרבן חגיגה, ולכל אחד מהתבשילים לחם משלו כנגד שני הלחם שהקריבו ביום הביכורים .

 

  1. שביל החלב

מטרות

  • הכרות עם מוצרי חלב שונים.
  • הכרות עם תהליכים מרכזיים ביצירת מוצרי חלב.

מהלך

  1. סערת מוחות – אילו מוצרי חלב אתם מכירים? (אפשר לעשות תחרות בין קבוצות ולהעלות כמה שיותר מוצרי חלב או מאכלים שיש בהם חלב)
  2. היסטוריה – למה לדעתכם ייצרו בעבר מוצרים שונים מחלב? חישבו על ימי קדם, כשאין מקרר או אמצעי קירור ואכסון
  3. התאמת מוצר לאופן יצורו– איזה מוצר מכינים בכל תהליך אם אינכם יודעים חשבו על שם המוצר.
מוצר חלב תהליך ייצור
שוקו א.    ערבוב חלב עם קקאו וסוכר.
יוגורט ב.     תסיסה של החלב ע"י חיידקים מיוחדים, שיוצרים החמצה.
שמנת ג.      הפרדת החלק השומני של החלב שצף למעלה.
קצפת ד.     הקצפת שמנת עם אחוזי שומן גבוהים והכנסת בועות אויר.
ריבת חלב ה.    בישול חלב/ שמנת עם סוכר.
חמאה ו.      ניעור שמנת עד להפרדת הנוזלים מהשומן.

  1. יוגורט.
  2. שוקו.
  3. חמאה.
  4. ריבת חלב.
  5. קצפת .
  6. שמנת.

  • 2 , ב- 1 , ג- 6 ,  ד- 5 ,  ה- 4 ,  ו-3

  1. הכנת מוצרי חלב בכתה
  • הכנת חמאה – מכניסים שמנת עם אחוזי שומן גבוהים לבקבוק פלסטיק קטן. ניתן להוסיף מלח או תבלינים, ומנערים עד להתקשות. כשהחמאה מתקשה חותכים את הבקבוק ומוציאים את החמאה.
  • ריבת חלב – מבשלים שמנת עם סוכר על אש נמוכה עד שהשמנת מסמיכה ומקבלת גוון צהבצהב.
  • הכנת לבנה – לוקחים גבינה לבנה, אפשר גבינה שפג תוקפה והחלה להחמיץ, ושמים בחיתול בד תולים למשך כמה שעות מעל כיור עד ליציאת נוזלים. מערבבים מלח ותבלינים. שמים מעל שמן זית.

מערך לכיתה ג'
ביכורי קציר חיטים – חג ביכורים


המערך עוסק בהבאת הביכורים. חג השבועות נקבע ע"י חז"ל לראשית הבאת ביכורי האדמה. המערך עוסק בהכרות עם מנהגי העלייה לרגל והבאת הביכורים כפי שהם מופיעים במקרא ובמשנה, וכן בחידוש מנהג הביכורים בעידן הציוני.


  • שיעור 1 – בכור וביכורים: הכרות והבנת המושג 'ביכורים' ומשמעותיו הלשונית והבוטנית. הפעילות מתחקה אחר מקור המנהג להקדיש את היבול הראשון לאל.
  • שיעור 2 – "הנה הבאתי ראשית פרי האדמה": הכרת הקשר בין חג השבועות לראשית הביכורים. הפעילות מבוססת על טקסטים מהמקרא ומהמשנה המתארים את טקס הבאת הביכורים.
  • שיעור 3 – סלינו על כתפינו – הבאת ביכורים בתמונות: הכרות עם הבאת הביכורים בעת העתיקה ובעת המודרנית דרך מדרשי תמונה.

 

שיעור 1 – בכור וביכורים

מטרות

  • הכרות עם המושג 'ביכורים' ומקורו הלשוני, והבהרת הקשר בין בכור בכורה וביכורים.
  • הכרות עם תהליך ההבשלה והיווצרות הפרי.
  • הכרות עם מקורות מקראיים, הקשורים בבכורה וביכורים.
  • הכרות עם התפיסה של הקדשת חלק מהתוצר לאל ולחברה.

מהלך

  1. הוצאת מילים מהמילה 'ביכורים' – נבקש למצוא כמה שיותר מילים מאותיות המילה ביכורים.
  2. נשאל:
    • איזו מבין המילים שמצאתם היא המילה הדומה ביותר למילה ביכורים?(מספר האותיות הזהות וסדרן)
    • מה משמעות המילה בכור? מי הוא הבן הבכור? בכור = ראשון
    • אילו ביטויים שקשורים למילה בכור אתם מכירים? (מכת בכורות, בן בכור, הופעת בכורה)
  3. סמנו את המילים מהשורש ב.כ.ר במשפטים הבאים:
    • עשו מכר ליעקב את הבכורה תמורת נזיד עדשים.
    • הייתי בהופעת הבכורה של הסרט.
    • לבן הסביר ליעקב שנתן לו את לאה במקום את רחל, כי לא נהוג לחתן את הבת הצעירה לפני הבכירה.
    • המכה האחרונה במכות מצרים הייתה מכת בכורות, בה מתו כל הבנים הבכורים.
    • אלבום הביכורים של הזמרת הצעירה רוני דלומי יצא לא מזמן.

  1. נשאל: מה המשותף לכל המילים הללו? (ראשון, בחלק מהביטויים המילה גם מציינת את המובחר)
  2. נאמר: ביכורים הם היבולים שמבשילים ראשונים. בימי קדם נהגו להביא את היבול הראשון לבית המקדש או לכוהנים. רק אחרי שהביאו את הביכורים היה אפשר להשתמש ביבול.
  • למה לדעתכם נותנים את היבול הראשון לבית המקדש או לכוהן?
  • מה נדרש מאדם כדי לא להשתמש בפירות הראשונים ולתת אותם מתנה?

נספח למורה – מקורות בכור וביכורים


לא וַיֹּאמֶר, יַעֲקֹב:  מִכְרָה כַיּוֹם אֶת-בְּכֹרָתְךָ, לִי.  לב וַיֹּאמֶר עֵשָׂו, הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת; וְלָמָּה-זֶּה לִי, בְּכֹרָה.  לג וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם, וַיִּשָּׁבַע, לוֹ; וַיִּמְכֹּר אֶת-בְּכֹרָתוֹ, לְיַעֲקֹב. (בראשית כ"ה)


יח וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב, אֶת-רָחֵל; וַיֹּאמֶר, אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּרָחֵל בִּתְּךָ, הַקְּטַנָּה.  …  כג וַיְהִי בָעֶרֶב–וַיִּקַּח אֶת-לֵאָה בִתּוֹ, וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו; וַיָּבֹא, אֵלֶיהָ.  …כה וַיְהִי בַבֹּקֶר, וְהִנֵּה-הִוא לֵאָה; וַיֹּאמֶר אֶל-לָבָן, מַה-זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי–הֲלֹא

בְרָחֵל עָבַדְתִּי עִמָּךְ, וְלָמָּה רִמִּיתָנִי.  כו וַיֹּאמֶר לָבָן, לֹא-יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ–לָתֵת הַצְּעִירָה, לִפְנֵי הַבְּכִירָה. (בראשית כט)


ה וּמֵת כָּל-בְּכוֹר, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם–מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ, עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם; וְכֹל, בְּכוֹר בְּהֵמָה. (שמות י"א)


בִּכּוּרִים

  • הפרות או התבואה הראשונים להבשיל.

"וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה" (שמות לד, כב)

  • מנהג אשר היה נהוג בימי בית־המקדש ובמסגרתו הביאו בני־ישראל את הפרות הבשלים הראשונים מבין שבעת המינים בתקופה שבין שבועות לחנוכה.

"אמרת: ביכורים טעונין הבאת מקום ומעשר טעון הבאת מקום, מה ביכורים – אין נאכלין אלא בפני הבית, אף מעשר – אין נאכל אלא בפני הבית." (תלמוד בבלי, מסכת תמורה, דף כ"א, עמוד א')

  • שמה של מסכת במשנה הנמצאת בסוף סדר זרעים.
  • בהשאלה, בסמיכות ראשון, ראשוני.

השחקן כבש את שער הביכורים שלו בבעיטת מספריים.

אלבום הביכורים של נינט טייב נקרא "יחפה".

גיזרון

  1. מהשורש ב־כ־ר, שמשמעותו "לקחת ראשון", "להעדיף".
  2. מקור שם המנהג בתורה: "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ" (שמות כג, יט).

בְּכוֹר

  1. הצאצא הראשון של אדם, בעל חיים, ואף צמח.

"וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל כִּי הוּא הַבְּכוֹר וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף בֶּן יִשְׂרָאֵל וְלֹא לְהִתְיַחֵשׂ לַבְּכֹרָה." (דברי הימים א הפסוק א)

שיעור 2 – ביכורי קציר חיטים – חג שבועות וביכורים


שמות פרק לד פסוק כב

וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה


  • אילו ביכורים מביאים בחג שבועות על פי הפסוק?
  • למה דווקא ביכורים אלו?

ויקרא פרק כג

(טו) וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה: (טז) עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהֹוָה: (יז) מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת תִּהְיֶינָה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים לַיהֹוָה.


  • לפי פסוקים אלו – מה מביאים כביכורים?
  • למה דווקא לחם? ממה עושים אותו?
  • מה על שאר הפירות והירקות? מדוע לא מביאים פירות וירקות אחרים? חשבו מתי מבשילים פירות ארץ ישראליים (משבעת המינים זית, רימון, תאנה, תמר, ענבים)

מקרא ביכורים – טקס הבאת הביכורים


דברים פרק כ"ו

(א) וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ: (ב) וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם: (ג) וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַיְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ: (ד) וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵי מִזְבַּח יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ:

(ה) וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב: (ו) וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה: (ז) וַנִּצְעַק אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע יְהֹוָה אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ: (ח) וַיּוֹצִאֵנוּ יְהֹוָה מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים:

 (ט) וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ: (י) וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי יְהֹוָה וְהִנַּחְתּוֹ לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ: (יא) וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ:


  • סמנו בעיגול מילים הקשורות לחג שבועות והסבירו את הקשר.
  • סמנו בקו מילים וביטויים הקשורים לחגים אחרים. אילו חגים?
  • הקטע מתאר את טקס הבאת הביכורים – כיצד צריך האיכר להביא את היבול שהבשיל, לאן, ומה עליו להגיד בטקס. המחיזו את הקטע כאשר אחד הוא האיכר והשני הכוהן.
  • האם נאמר שהטקס נערך בחג שבועות או בחג כל שהוא? אם הטקס הוא כאשר מבשיל היבול הראשון, מתי נערך הטקס?

מתי ואיך מביאים ביכורים?


משנה מסכת ביכורים פרק א

מעצרת (=שבועות) ועד החג (=סוכות) מביא (-ביכורים) וקורא (-מקרא ביכורים), מן החג ועד חנוכה מביא ואינו קורא…


משנה מסכת ביכורים פרק ג'

משנה א

כיצד מפרישין הביכורים? יורד אדם בתוך שדהו ורואה תאנה שבִּכְּרָה, אשכול שביכר, רימון שביכר – קושרו בגמי ואומר: 'הרי אלו בכורים'…

משנה ב

כיצד מעלין את הביכורים? כל העיירות שבמעמד מתכנסות לעיר של מעמד ולנין ברחובה של עיר, ולא היו נכנסין לבתים. וְלַמַשְׁכִּים היה הממונה אומר: 'קומו ונעלה ציון אל בית ה' אלהינו':

משנה ג

הקרובים מביאים תאנים וענבים, והרחוקים מביאים גרוגרות וצמוקים. והשור הולך לפניהם, וקרניו מצופות זהב ועטרת של זית בראשו. החליל מכה לפניהם עד שמגיעים קרוב לירושלים. הגיעו קרוב לירושלים, שָלְחוּ לפניהם ועיטרו את ביכוריהם. הפחות הסגנים והגזברים יוצאים לקראתם, לפי כבוד הנכנסים היו יוצאים. וכל בעלי אומניות שבירושלים עומדים לפניהם ושואלין בשלומם: 'אחינו אנשי המקום פלוני באתם לשלום':

משנה ד

החליל מכה לפניהם, עד שמגיעין להר הבית. הגיעו להר הבית אפילו אגריפס המלך נוטל הסל על כתפו ונכנס, עד שמגיע לעזרה. הגיע לעזרה ודיברו הלויים בשיר: "ארוממך ה' כי דִלִּיתָנִי ולא שִֹמַּחְתָּ אויבַי לי" (תהלים ל).

עיר של מעמד – עיר המחוז

גרוגרות – תאנים מיובשות

עטרה – כתר, זר

פחות – שרים ראשי מחוז

  • מדוע לנים ברוחב העיר ולא נכנסים?
  • מה מביאים הגרים קרוב לירושלים ומה הרחוקים? מדוע ההפרדה?
  • כיצד מקבלים בני ירושלים את הבאים?
  • מה מאפיין את טקס הבאת הביכורים? איזו אוירה יש בו?
  • מה דעתכם על טקס הבאת הביכורים? האם הייתם רוצים להשתתף בטקס כזה?

שיעור 3 – הבאת ביכורים: מדרש תמונה

  • נחלק את הכיתה לקבוצות. לכל קבוצה 5-6 תמונות.
  • הנחיה: הסתכלו בתמונות השונות של הקבוצה שלכם, ומיינו אותן לשתי קבוצות.
  • על-פי מה מיינתם? מה משותף לכל התמונות ומה שונה?

מדרש תמונה

  • תנו כותרת לתמונה.
  • תארו מה קורה בתמונה: מי הדמויות? מה גילן? לבושן? עיסוקך?
  • איזו אוירה יש בתמונה?

מדרש תמונה

  • תנו כותרת לתמונה.
  • תארו מה קורה בתמונה: אילו חפצים יש בתמונה? מי הדמויות? מה גילן? לבושן? עיסוקן?
  • איזו אוירה יש בתמונה?

מדרש תמונה

  • תנו כותרת לתמונה.
  • תארו מה קורה בתמונה: אילו חפצים יש בתמונה? מי הדמויות? מה גילן? לבושן? עיסוקן?
  • איזו אוירה יש בתמונה?

מדרש תמונה

  • תנו כותרת לתמונה.
  • תארו מה קורה בתמונה: אילו חפצים יש בתמונה? מי הדמויות? מה גילן? לבושן? עיסוקך?
  • איזו אוירה יש בתמונה?

מדרש תמונה

  • תנו כותרת לתמונה.
  • תארו מה קורה בתמונה: אילו חפצים יש בתמונה? מי הדמויות? מה גילן? לבושן? עיסוקן?
  • איזו אוירה יש בתמונה?

מדרש תמונה

  • תנו כותרת לתמונה.
  • תארו מה קורה בתמונה: אילו חפצים יש בתמונה? מי הדמויות? מה גילן? לבושן? עיסוקן?
  • איזו אוירה יש בתמונה?

 


כתיבת תגובה