עבדים היינו – עבדות וחרות – מערך פעילות לכתה ו'

פסח

מערך זה עוסק ברעיון המרכזי של חג הפסח – היציאה מעבדות לחרות. המערך עוסק בהכרות עם עבדות מצריים בסיפור המקראי, ובביטויי העבדות בהגדה של פסח. המערך בוחן את מושגי העבדות והחרות, דרך הסיפור המקראי ודרכו עוסק בשאלה האם העבדות היא רק עניין פיזי שנסתיים ביציאה ממצריים?

המערך אף מציע התייחסות לאקטואליה, לביטויים של עבדות בחברה שלנו, ובחיי היום יום.

שיעור 1 – עבדים היינו

הכרות עם הטקסט עבדים היינו בהגדה ועם תיאורי עבדות מצריים במקרא. הפעילות מבוססת על קריאת הטקסטים ובאורם, וכן ע"י מטלה יצירתית של כתיבת כתבה עיתונאית או תיאור ציורי. ניתן להשתמש גם באיורים וציורים.

שיעור 2 – סיר הבשר – הקושי שבחירות

הכרות עם תלונות העם והרצון לשוב למצריים מתוך הקושי הטמון בחירות.

שיעור 3 – עבדות בחיינו

דיון בביטויים של עבדות בחיינו דרך תמונות ותיאורי מקרה. האם אנחנו משועבדים ולמה? (כסף, טכנולוגיה, אופנה) מה יכול לעזור לנו להשתחרר ולהיות בני חורין?

שיעור 1 – עבדים היינו

מטרות

  • הכרות עם עבדות מצריים כפי שהיא מופיעה בהגדה ובסיפור המקראי.
  • הכרת המושגים עבדים ועבדות.
  • יצירת עניין בסיפור יציאת מצריים והמחשת הסיפור באופן חווייתי.

פעילות

  1. קריאה והסבר של הטקסטים מההגדה ומהמקרא.
  2. מדרש תמונה – התבוננות בתמונות איורים של עבדות מצריים:
  • תארו מה אתם רואים בתמונה?
  • מה מאפיין את האנשים? מה הם עושים? איך הם נראים? מה מצב רוחם?
  • במה שונים העברים מהמצרים בתמונה?
  1. כתיבת כתבה – אתם כתבים של עיתון עליכם לתאר את הנעשה בפיתום ורעמסס, הערים אותם בונים העברים.
  • נסו לתאר את הפעילות, מה הלך הרוח של העברים?
  • איך מתייחסים המצרים לעברים?
  • אתם יכולים לספר סיפורו של אדם אחד.


מתוך ההגדה:

עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם,

וִיּוֹצִיאֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ מִשָּׂם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה.

וַיִּתֵן יי אוֹתֹת וּמֹפְתִים, גְּדֹלִים וְרָעִים,בְּמִצְרַיִם, בְּפַרְעֹה וּבְכָל בֵּיתוֹ לְעֵינֵינוּ;

וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם לְמַעַן הָבִיא אֹתָנוּ, לָתֶת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵינוּ.

וְאִלוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם,

הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם.

 

שירה:

עבדים היינו, היינו

עתה בני חורין, בני חורין


מן המקרא:

שמות ב', י"א-י"ב, כ"ב:

יא וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם, וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל-אֶחָיו, וַיַּרְא, בְּסִבְלֹתָם; וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי, מַכֶּה אִישׁ-עִבְרִי מֵאֶחָיו.  יב וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ; וַיַּךְ, אֶת-הַמִּצְרִי, וַיִּטְמְנֵהוּ, בַּחוֹל.

כב וַיְצַו פַּרְעֹה, לְכָל-עַמּוֹ לֵאמֹר:  כָּל-הַבֵּן הַיִּלּוֹד, הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְכָל-הַבַּת, תְּחַיּוּן.

שמות ה':

ו וַיְצַו פַּרְעֹה, בַּיּוֹם הַהוּא, אֶת-הַנֹּגְשִׂים בָּעָם, וְאֶת-שֹׁטְרָיו לֵאמֹר.  ז לֹא תֹאסִפוּן לָתֵת תֶּבֶן לָעָם, לִלְבֹּן הַלְּבֵנִים–כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם:  הֵם, יֵלְכוּ, וְקֹשְׁשׁוּ לָהֶם, תֶּבֶן.  ח וְאֶת-מַתְכֹּנֶת הַלְּבֵנִים אֲשֶׁר הֵם עֹשִׂים תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם, תָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם–לֹא תִגְרְעוּ, מִמֶּנּוּ:  כִּי-נִרְפִּים הֵם–עַל-כֵּן הֵם צֹעֲקִים לֵאמֹר, נֵלְכָה נִזְבְּחָה לֵאלֹהֵינוּ.  ט תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל-הָאֲנָשִׁים, וְיַעֲשׂוּ-בָהּ; וְאַל-יִשְׁעוּ, בְּדִבְרֵי-שָׁקֶר.  י וַיֵּצְאוּ נֹגְשֵׂי הָעָם, וְשֹׁטְרָיו, וַיֹּאמְרוּ אֶל-הָעָם, לֵאמֹר:  כֹּה אָמַר פַּרְעֹה, אֵינֶנִּי נֹתֵן לָכֶם תֶּבֶן.  יא אַתֶּם, לְכוּ קְחוּ לָכֶם תֶּבֶן, מֵאֲשֶׁר, תִּמְצָאוּ:  כִּי אֵין נִגְרָע מֵעֲבֹדַתְכֶם, דָּבָר.  יב וַיָּפֶץ הָעָם, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם, לְקֹשֵׁשׁ קַשׁ, לַתֶּבֶן.  יג וְהַנֹּגְשִׂים, אָצִים לֵאמֹר:  כַּלּוּ מַעֲשֵׂיכֶם דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ, כַּאֲשֶׁר בִּהְיוֹת הַתֶּבֶן.  יד וַיֻּכּוּ, שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר-שָׂמוּ עֲלֵהֶם, נֹגְשֵׂי פַרְעֹה לֵאמֹר:  מַדּוּעַ לֹא כִלִּיתֶם חָקְכֶם לִלְבֹּן, כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם–גַּם-תְּמוֹל, גַּם-הַיּוֹם.  טו וַיָּבֹאוּ, שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּצְעֲקוּ אֶל-פַּרְעֹה, לֵאמֹר:  לָמָּה תַעֲשֶׂה כֹה, לַעֲבָדֶיךָ.  טז תֶּבֶן, אֵין נִתָּן לַעֲבָדֶיךָ, וּלְבֵנִים אֹמְרִים לָנוּ, עֲשׂוּ; וְהִנֵּה עֲבָדֶיךָ מֻכִּים, וְחָטָאת עַמֶּךָ.  יז וַיֹּאמֶר נִרְפִּים אַתֶּם, נִרְפִּים; עַל-כֵּן אַתֶּם אֹמְרִים, נֵלְכָה נִזְבְּחָה לַיהוָה.  יח וְעַתָּה לְכוּ עִבְדוּ, וְתֶבֶן לֹא-יִנָּתֵן לָכֶם; וְתֹכֶן לְבֵנִים, תִּתֵּנוּ.

שיעור 2 – סיר הבשר – הקושי שבחירות

מטרות:

  • הכרות עם תלונות העם והרצון לשוב למצריים בסיפור המקראי, מתוך התמודדות עם הקושי הטמון בחירות.
  • למידת ההבחנה בין חרות פיזית לחרות רוחנית.

מהלך:

  1. קריאת קטעים מהסיפור המקראי, המספרים אודות הפחד והתלונות של בני ישראל במדבר.

פחד העם מרדיפת מצריים


וַיִּשְׂאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם, וַיִּירְאוּ מְאֹד, וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶל-יְהוָה.  יא וַיֹּאמְרוּ, אֶל-מֹשֶׁה, הֲמִבְּלִי אֵין-קְבָרִים בְּמִצְרַיִם, לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר:  מַה-זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ, לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם.
יב הֲלֹא-זֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם לֵאמֹר, חֲדַל מִמֶּנּוּ, וְנַעַבְדָה אֶת-מִצְרָיִם:  כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת-מִצְרַיִם, מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר.

שמות י"ד

תלונות העם במדבר

ב. וילינו (וַיִּלּוֹנוּ) כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן–בַּמִּדְבָּר.  ג וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִי-יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד-יְהוָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל-סִיר הַבָּשָׂר, בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע:  כִּי-הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל-הַמִּדְבָּר הַזֶּה, לְהָמִית אֶת-כָּל-הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב.

שמות ט"ז

ג. וַיִּצְמָא שָׁם הָעָם לַמַּיִם, וַיָּלֶן הָעָם עַל-מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר, לָמָּה זֶּה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם, לְהָמִית אֹתִי וְאֶת-בָּנַי וְאֶת-מִקְנַי, בַּצָּמָא.

שמות י"ז

ד. וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ, הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה; וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ, גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמְרוּ, מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר.  ה זָכַרְנוּ, אֶת-הַדָּגָה, אֲשֶׁר-נֹאכַל בְּמִצְרַיִם, חִנָּם; אֵת הַקִּשֻּׁאִים, וְאֵת הָאֲבַטִּחִים, וְאֶת-הֶחָצִיר וְאֶת-הַבְּצָלִים, וְאֶת-הַשּׁוּמִים.  ו וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה, אֵין כֹּל–בִּלְתִּי, אֶל-הַמָּן עֵינֵינוּ.

יח וְאֶל-הָעָם תֹּאמַר הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר, וַאֲכַלְתֶּם בָּשָׂר–כִּי בְּכִיתֶם בְּאָזְנֵי יְהוָה לֵאמֹר מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר, כִּי-טוֹב לָנוּ בְּמִצְרָיִם; וְנָתַן יְהוָה לָכֶם בָּשָׂר, וַאֲכַלְתֶּם.

במדבר י"א

ב. וַיִּלֹּנוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן, כֹּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם כָּל-הָעֵדָה, לוּ-מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם,

אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה, לוּ-מָתְנוּ.  ג וְלָמָה יְהוָה מֵבִיא אֹתָנוּ אֶל- הָאָרֶץ הַזֹּאת, לִנְפֹּל בַּחֶרֶב– נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ, יִהְיוּ לָבַז; הֲלוֹא טוֹב לָנוּ, שׁוּב מִצְרָיְמָה.  ד וַיֹּאמְרוּ, אִישׁ אֶל-אָחִיו:  נִתְּנָה רֹאשׁ, וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה.

במדבר י"ד

  1. נשאל את התלמידים:
  • על מה מתלוננים בני ישראל? מה חסר להם?
  • איך מצטיירת מצריים מדברי העם? מה הם זוכרים מהעבדות?
  • איך יתכן שהעם מעדיף את העבדות על פני הקושי במדבר? מה זה אומר על הקושי בחרות?

שיעור 3 – עבדות בחיינו

מטרות:

·       דיון בביטויים של עבדות בחיינו דרך תמונות ותיאורי מקרה.

·       האם אנחנו משועבדים ולמה?

·       מה יכול לעזור לנו להשתחרר ולהיות בני חורין?

מהלך:

  1. הסתכלו בתמונות וחקרו אותן. כתבו סיפור קצר על הדמות שבתמונה על פי השאלות המנחות:

מי היא? מה היא עושה? מה מעסיק אותו/ה? האם הוא/ היא חופשי/ת או משועבד? למה היא/ הוא משעובד/ת?

שיעבוד בחיינו- תיאורי מקרה ושאלות

שירה וחברותיה מעריצות את ג'סטין ביבר. יש להן את כל האלבומים שלו וכל המוצרים עם תמונתו. מרגע ששמעו שהוא עומד להופיע בישראל הן החליטו שהן יגיעו להופעה ויהי מה. כמה מחברותיה של שירה כבר רכשו כרטיס להופעה והן לוחצות עליה להצטרף. מחיר הכרטיס 480 ₪. שירה רוצה מאוד לבוא עימן להופעה, אבל יש לה ממתנות יום ההולדת 300 ₪ בלבד. גם אותם היא מתלבטת מאוד אם כדאי להוציא על חוויה חד פעמית של ערב אחד. בעיקר כיוון שתכננה להוציא את הכסף לקניית גיטרה, שהיא ממש רוצה. ובכל מקרה הכסף לא יספיק לה, והיא יודעת שהוריה לא מרוצים מגילויי ההערצה שלה, ולא ירצו להוציא סכום גדול עבור ההופעה.

  • מה תעשה שירה? האם עליה להוציא את כל כספה על ההופעה?
  • מה הייתם עושים אתם?

גיא הוא שחקן כדורגל בקבוצת בית הספר. כל שחקן צריך לרכוש לעצמו נעלי כדורגל ובגדי ספורט. חבריו של גיא רכשו נעליים ובגדים של מותגים יוקרתיים ויקרים מאוד. אמא של גיא אמרה לו שמצבם הכלכלי לא כל-כך טוב ושיקנו לו נעליים ובגדים טובים  אך לא מהמותג היוקרתי. גיא רוצה מאוד נעליים כמו חבריו, הוא חושש שאם יופיע עם ציוד ללא התווית היוקרתית חבריו ילעגו לו.

  • מה יעשה גיא? כיצד ישכנע את אמו?
  • תארו את הדו-שיח בין גיא לאימו.

תומר עובד בשעות אחרי הצהריים בחווה שליד ביתו. הוא אוהב מאוד את העבודה בחווה ואת הקשר עם בעלי החיים ועם הנערים שעובדים בה איתו. הוא גם מקבל בעבור העבודה כסף שמשמש לו להשלמת דמי הכיס ולקניית דברים שונים שהוא רוצה. אחיו של תומר מציע לו לעזור לו בעבודה שקיבל בחלוקת עלוני מכירה. הוא יודע שהעבודה בחלוקת העלונים תהיה משעממת אבל השכר יהיה גבוהה הרבה יותר מהעבודה בחווה. תומר מתלבט האם לוותר על העבודה שהוא אוהב ועל הקשר עם חבריו לטובת העבודה הרווחית יותר, כי לא יוכל לעשות את שתיהן. תומר מתייעץ עם חבריו מה לעשות.

  • מה הייתם מייעצים לתומר לעשות?
  • מה הייתם עושים במקומו?