פעילויות לילדים

שבועות

אגדת השועל והלחם

איכר אחד קצר בחרמש כל הבוקר, עד שהיה עייף וישב לנוח. יצא השועל מן החורשה הסמוכה,
ניגש אל האיכר ואמר לו:
מה אתה אוכל?
לחם – אמר האיכר.

תן לי פרוסה, אף פעם לא טעמתי לחם.

נתן לו פרוסה.

מצויין, אמר השועל – גם אני אעשה לי לחם כזה. איך עושים אותו?

קודם, קח מחרשה וחרוש את האדמה.

ואז יהיה לחם?
עוד לא. אחר כך משדדים…

ויש לחם.

חכה רגע, עוד לא זרעת!
ואז יהיה לחם?
לא. אז ירד גשם והזרעים ינבטו ויגדלו כל החורף, ובערך בחג השבועות יבשילו.

לא. אז אתה קוצר ומביא את התבואה לגורן…

ואוכל לחם!
עוד לא. אתה צריך עוד לדוש , לאסוף את הגרעינים, לטחון אותם לקמח…

וסוף סוף אוכלים לחם?
עוד מעט. מן הקמח תעשה בצק , תלוש אותו, תעשה לך ככר לחם ותאפה בתנור.

ואז יש לי לחם? – כן, אז תחתוך לך פרוסה ותאכל.

חשב השועל ואמר:
קשה מדי, ארוך מדי, אפשר להשתגע.

יותר טוב שארוץ לחפש לי איזו תרנגולת. והלך לו.

 


חידון א'-ב' לשבועות

א משבטי ישראל (אפרים)

א אותם נוהגים לומר בשבועות – נכתב בארמית במאה הי"א ע"י מאיר בר-יצחק נהוראי (אקדמות)

א אמר: אלי תבוא מלכות (אלימלך)

ב בתוכו עוצמה (בועז)

ב מרכז כפרי – מושב בעמק בית שאן (בכורה)

ב מגדולי ישראל, לפי המסורת נפטר בשבועות (בעל שם טוב)

ב אבי סבו של דוד (בועז)

ג ערפה למחלון (גיסה)

ג כזאת הייתה רות (גרה)

ג שם מושב. קשור לרות ולבועז (גורן)

ג אותם הביאו בכורים הרחוקים מירושלים (גרוגרות)

ד חי וקיים (דוד מלך ישראל)

ד משבעת המינים בו נתברכה ארצנו (דבש)

ד קרויה על שם חמישה מיני הדגן (דגניה)

ה חברה בממשלה או גברת אברהם (הגר)

ו ביום זה חג הביכורים (ו' סיון)

ז משבעת המינים בו נתברכה ארצנו (זית)

ז מעשרת הדיברות (זכור את יום השבת לקדשו)

ז משמות החג (זמן מתן תורתנו)

ח עליו ניתנה התורה (חורב)

ח מכלי הקציר (חרמש)

ט סל הביכורים (טנא)

ט שם ישוב (טל העמק, טללים, טירת צבי)

י איכר (יוגב)

י משבטי ישראל (יהודה)

י בזה מקשטים את בית הכנסת בשבועות (ירק)

כ מעשרת הדברות שאנו לא תמיד מקיימים (כבד את אביך ואת אמך)

כ ישוב שנוסד ע"י צעירים מעולי בולגריה (כפר חיטים)

ל פואמה גדולה של טשרניחובסקי (לביבות)

ל יום מיוחד בין פסח לשבועות (ל"ג בעומר)

מ משירי הגשש (מים לדוד המלך)

מ נימחה מן העולם (מחלון)

נ שהיו מעשיה נעימים (נעמי)

נ תגובת ישראל למתן תורה (נעשה ונשמע)

ס שיר שבועות ידוע (סלינו על כתפינו)

ע שם החג בלשון חז"ל (עצרת)

ע הפנתה עורף לחמותה (ערפה)

פ ממצוות הצדקה בתורה ובמגילת רות (פאה)

צ בה החל תיקון ליל שבועות (צפת)

ק משמות החג (קציר)

ק קריאה זו השמיעו העולים לרגל (קומו ונעלה אל ה')

ק הביא ביכורים ורצח את אחיו (קין)

ק זה ארע לאדון הנביאים – משה (קרן עור פניו)

ר אותה נהוג לקרוא בשבועות (רות)

ש יוצר חגי השדה בהתיישבות (שלם מתתיהו)

ש בתקופה זו ארע ספורה של רות (שפוט השופטים)

ש הדיברה הרביעית (שמור את יום השבת)

ש הלך בראש תהלוכת הביכורים לירושלים (שור)

ש מגזרות נייר (שושנתות)

ת מספרו 613 (תרי"ג מצוות)

ת קיבוץ ובו שמו של חג (תל קציר)

ת מזל חודש סיון (תאומים)

מאלף ועד תו – נשים במקרא

אם במגילתה של רות המואביה עסקינן, חפשו עוד כמה נשים מהמקרא על פי סדר האלף-ביתף

א …אשת נבל הכרמלי  (אביגיל)

ב וינחם דוד את … אשתו (בת שבע)

ג וילך ויקח את … בת דבליים (גומר – אשת הושע)

ד ותצא … בת לאה לראות בבנות כנען (דינה)

ה …ולה שפחה מצרית ושמה (הגר)

ו ותמאן המלכה … לבוא (ושתי)

ז ויספר המן ל… אשתו (זרש)

ח …הלא שמעת כי מלך אדוניהו בן (חגית)

ט … בת שלמה היתה לו לאשה (טפת)

י …ושם אשת עמרם (יוכבד)

כ ועל דבר … בת נשיא מדין (כזבי)

ל ועיני … רכות (לאה)

מ והנה … מצורעת כשלג (מרים)

נ …ואחות תובל קין (נעמה)

ס …ואת שער הדגים בני ה (סנאה)

ע …ובת כלב (עכסה)

פ …שם האחת חנה ושם השניה (פנינה)

צ ויתן את … בתו למשה (ציפורה)

ק ויקח [אברהם] אשה ושמה … (קטורה)

ר ותשב נעמי ו… המואביה (רות)

ש ותצחק … בקרבה (שרה)

ת …לאבשלום אחות יפה ושמה (תמר)

חידון שבועות
א. שבעה שמות יש לשבועות, ונרמזו כראשי תיבות בביטוי "חק"ת שבע"ה" התוכל לגלותם?

ב. מה הם 4 מנהגי השבועות המרומזים בצבעים אלה: ירוק, לבן, אדום, כחול?

ג. השלם את הפסוקים הבאים, מה הקשר בין הנעלמים?

צדיק כ _____ יפרח.

 ה _______ חנתה פגיה.

 שמן ______שיך, כתית למאור.

ה _______, סמדר נתנו ריח.

________ בטנך ערימות.

 כפלח ה ________ רקתך.

 כי ה ________ אביב והפשתה גבעול.

פתרונות:
א –

ח- יום החמישים
ק- חג הקציר
ת- חג מתן תורה
ש- חג השבועות
ב- חג הביכורים
ע- עצרת
ה- יום הקהל

ב –

ירוק – מנהג לקשט בירוק את בתי הכנסת והבתים.

לבן – מנהג לאכול מאכלי חלב.
אדום – בעדות המזרח מזלפים מי שושנים על המתפללים – ובאירופה מקשטים את החלונות בשושנתות (גזרי נייר).
כחול- נוהגים לשפוך מים אחד על השני.

ג –

תמר, תאנה, זית, גפנים, חטים, רימון, שעורים – והם שבעת המינים.

המלקטים בשדה
על פני שדה נרחב מפזרים מספר שווה של עלים, או פירות, לאורך שני מסלולים שווים באורכם. נקודות-המוצא של המסלולים מרוחקות זו מזו ולכל מסלול דרך עקלתון שלו, המסתיים במקום מפגש משותף,  אינו ידוע מראש למשחקים.

המשתתפים נחלקים לשתי קבוצות שוות ונערכים קבוצה – קבוצה בנקודת המוצא שלה.

המטרה – לגלות את המסלול על פי העלים וללקט את העלים שבמסלול.

לאות המדריך יוצאות הקבוצות לדרכן. הקבוצה שהצליחה ללקט יותר מחברתה – היא המנצחת.

אפשר להגביל את זמן המשחק. כן אפשר להביא בחשבון את המהירות, שבה עשתה כל קבוצה את הדרך מנקודת המוצא עד מקום המפגש. אפשר גם לפזר "משימות" מצחיקות בעלות אתגר, שהקבוצות תבצענה בתוך השדה.

בתמונה: רות המואביה

הגורנה
מפזרים בשדה ירק או פרי, כמו תפוחי אדמה, כך שיהיו גלויים למחצה ומוסתרים למחצה.

המשתתפים מרוכזים במקום אחד. לאות המדריך יוצאים המשתתפים לאסוף את תפוחי האדמה, איש איש כמה שידו משגת.

כעבור פרק הזמן שנקצב מראש מכנס המדריך את המשתתפים. מי שבידו מספר גדול ביותר של תפוחי-אדמה – הוא הזוכה.

אפשר לגוון את המשחק על ידי פיזור מיני ירק או מיני פרי רבים ושונים בגודלם. מודיעים מראש על המינים וקובעים מניין נקודות לכל מין לפי גודלו: 1. לבינוני, 2. לקטן, 3. וכד'.

בתום המשחק עושה המדריך את חשבון הנקודות לכל משחק.

השחקן שהצליח לצבור מספר נקודות רב ביותר – הוא הזוכה.

סיפור משובש
המדריך מספר את סיפור מגילת-רות ומגניב לתוך סיפורו כמה שיבושים, גסים או קלים, הכל לפי גיל החניכים והשכלתם.

החניכים רושמים, כל אחד על גיליונו, את השגיאות שהם "תופסים" בסיפורו של המדריך.

בתום הסיפור בודק המדריך מי מן החניכים מצא את מספר השגיאות הרב ביותר, והוא ראוי לשבח.

שבעת המינים
המשתתפים יושבים במעגל, מחולקים לקבוצות בנות-שבעה. חברי כל קבוצה מתפקדים לפי הסדר, מאחד עד שבעה. כל המספרים הם על פי שבעת המינים: אחד הם חיטים, שניים הם שעורים, שלושה הם ענבים, ארבעה הם תאנים, חמישה הם רימונים, שישה הם זיתים ושבעה הם תמרים, אחד המשתתפים, שאיננו נמנה על אחת הקבוצות, משמש כ"כוהן" ועומד במרכז.

"הכוהן קורא שניים משבעת-המינים, למשל: "חיטה ושעורה", – מיד חייבים "החיטים וה"שעורים" שבכל קבוצה להחליף את מקומותיהם. אם הכהן קורא: "שבעת המינים" – צריכים כל המשתתפים, לנתר נתירה אחת במקום. קורא הכוהן: "טנא הביכורים" – נשארים כולם דוממים בלא תנועה. מי שמאבד את מקומו, או טועה במעשה שעליו לעשות – נעשה כוהן, ואילו הכוהן בא במקומו, וחוזר חלילה.

אפשר לנהל את המשחק גם בצורת תחרות בין הקבוצות. ככוהן ישמש אז משתתף קבוע, שאיננו משתתף בתחרות. משתתף אחר ישמש כרשם, והוא ירשום על גיליון-נייר כל טעות הנעשית בכל קבוצה. כעבור פרק-זמן מסוים מסכמים את הנקודות. הקבוצה שעשתה פחות טעויות היא המנצחת.

ביכורים
הראשון אומר: "עתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אל בית-המקדש, הבאתי ענבים". השני אומר: "עתה הנה הבאתי את ראשית פרי-האדמה אל בית-המקדש, הבאתי ענבים ותמרים". השלישי חוזר על המשפט, ובסיומו מוסיף "ענבים ותמרים ותפוזים". כל משתתף נוסף חייב לחזור על המשפט, למנות את כל הפירות שהוזכרו על-ידי קודמו, לפי הסדר, ובסוף עליו להוסיף עוד פרי או ירק אחר. אם מדלג המשתתף החדש על אחד הפירות הוא יוצא מן המשחק. מי שנשאר אחרון – הוא המנצח.


כתיבת תגובה